חיבוק ובזיון מבהילים אותנו, מעמידים את הצרות הגדולות כאילו היו גופנו. מַה פֵּשׁר 'מבהילים מחיבוק ומבזיון'? החיבוק הוא שפל, קבלתו מבהלת אותנו, אובדנו מבהלת אותנו - זהו ההִתְבַּהֲלוּת מחיבוק ומבזיון. מַה פֵּשׁר 'מעמידים את הצרות הגדולות כגופנו'? הַסִּבָּה שיש לי צרות גדולות היא שיש לי גוף; אִלּוּ לא היה לי גוף, אילו צרות היו לי? לָכֵן, מִי שמַעֲרִיךְ אֶת גּוּפוֹ כמו שהוא מַעֲרִיךְ אֶת הָעוֹלָם, רָאוי שֶׁיָּנֻּחַ לוֹ הָעוֹלָם; מִי שאוֹהֵב אֶת גּוּפוֹ כמו שהוא אוֹהֵב אֶת הָעוֹלָם, רָאוי שֶׁיֻּתַּן לוֹ הָעוֹלָם לִשְׁמוֹר עָלָיו.
הרהור עמוק
על מה פרק זה?
הפרק מלמד שכבוד ובזיון משפיעים עלינו באופן עמוק, ושהצרות שלנו נובעות מהיותנו מחוברים לגופנו. הוא מציע גישה של התבוננות והקלה על הדאגה.
איך זה קשור אלי?
אני מכיר את התחושה הזו של התרגשות מאירועים חיצוניים. לפעמים אני שוכח שהדברים החיצוניים הם זמניים, ומייחס להם חשיבות גדולה מדי.
מה עלי לעשות היום?
היום אעצור לפני שאגיב לביקורת או לשבח, ואזכור שהתגובה הראשונית שלי היא רק רפלקס - ואבחר להגיב במקום להגיב.
Favour and disgrace would seem equally to be feared; honour and great calamity, to be regarded as personal conditions (of the same kind). Therefore he who would administer the kingdom, honouring it as he honours his own person, may be employed to govern it, and he who would administer it with the love which he bears to his own person may be entrusted with it.
AI מודרני
חיבוק ובזיון מבהילים אותנו, מעמידים את הצרות הגדולות כאילו היו גופנו. מַה פֵּשׁר 'מבהילים מחיבוק ומבזיון'? החיבוק הוא שפל, קבלתו מבהלת אותנו, אובדנו מבהלת אותנו - זהו ההִתְבַּהֲלוּת מחיבוק ומבזיון. מַה פֵּשׁר 'מעמידים את הצרות הגדולות כגופנו'? הַסִּבָּה שיש לי צרות גדולות היא שיש לי גוף; אִלּוּ לא היה לי גוף, אילו צרות היו לי? לָכֵן, מִי שמַעֲרִיךְ אֶת גּוּפוֹ כמו שהוא מַעֲרִיךְ אֶת הָעוֹלָם, רָאוי שֶׁיָּנֻּחַ לוֹ הָעוֹלָם; מִי שאוֹהֵב אֶת גּוּפוֹ כמו שהוא אוֹהֵב אֶת הָעוֹלָם, רָאוי שֶׁיֻּתַּן לוֹ הָעוֹלָם לִשְׁמוֹר עָלָיו.
