Chapter 12

חמשת הצבעים מעוורים את העיניים

五色令人目盲,五音令人耳聋,五味令人口爽,驰骋畋猎令人心发狂,难得之货令人行妨。
是以圣人为腹不为目,故去彼取此。
חֲמִשָּׁה צְבָעִים מְעוּרִים אֶת הָעֵינַיִם; חֲמִשָּׁה צְלִילִים מַחֲרִישִׁים אֶת הָאָזְנַיִם; חֲמִשָּׁה טַעֲמִים מְקַלְקְלִים אֶת הַחֵךְ; רֶכֶב וְצֵיד מִתְעַתְּעִים אֶת הַלֵּב; טִיפּוֹס נָכְרִים מְעַכְּבִים אֶת הַהֲלִיכָה. לָכֵן הַחָכָם מְקַיֵּים אֶת הַבֶּטֶן וְלֹא אֶת הָעֵינַיִם; עַל כֵּן הוּא מַנִּיחַ אֶת הָאֶחָד וְלוֹקֵחַ אֶת הָאַחֵר.

הרהור עמוק

על מה פרק זה?

הפרק מזהיר מפני הפיתויים של העולם: הצבעים, הצלילים, הטעמים, ההרפתקאות והרכוש. כולם מסיחים את הדעת מהעיקר. החכם בוחר בפנימיות על פני חיצוניות, בשובע על פני תאווה.

איך זה קשור אלי?

בחיי המודרניים, אני מוקף בגירויים מתמידים – מסכים, צלילים, פרסומות. הפרק מזכיר לי לבחור במה באמת חשוב. לא לוותר על העולם לגמרי, אלא לא לתת לו לשלוט בי. לדאוג לגופי ולנפשי, ולא רק למה שהעיניים רוצות לראות.

מה עלי לעשות היום?

היום אבחר פעילות אחת שמילאה אותי בעבר – טיול בטבע, קריאה שקטה, או פשוט ארוחה משותפת – ואעשה אותה בלי מסכים, בלי הסחות דעת, בתשומת לב מלאה לרגע.

פרקים קשורים

ההרהור שלי

מה פרק זה מעורר בך? איך תיישם את זה?

Ask Laotzu About This Chapter Full chat →