מִשְׁלָט בָּאָרֶץ הַגְּדוֹלָה

על מה פרק זה?

הַפָּרָק הַזֶּה מְלַמֵּד כִּי מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּרַבִּים עַל פִּי הַדֶּרֶךְ, מְבַשֵּׂם אוֹתָם כְּדָג קָטָן שֶׁאֵין לְהַפְּכוֹ פַּעֲמַיִם. הָרוּחוֹת וְהַכֹּחוֹת הָאַחֲרִים אֵינָם פּוֹגְעִים בָּאָדָם, וְגַם הֶחָכָם אֵינוֹ פּוֹגֵעַ. כְּשֶׁכֻּלָּם חַיִּים בְּהַרְמוֹנְיָה ללא פְּגִיעָה, הַצְּדָקָה וְהַבְּרָכָה שׁוֹבְנוֹת לְכֻלָּם.

איך זה קשור אלי?

אֲנִי מָצָאתִי כִּי בְּעִבּוּדָתִי וּבְמַעֲרְכוֹת הַיְּחִיסִים שֶׁלִּי, כְּשֶׁאֲנִי נוֹהֵג בְּעדינוּת וְלא בְּכפייה, הַכֹּל זוּרֵם בְּטֶבַע. ההורמה שֶׁל התערבות יתְרָה גורמת לאי-נוחות אצלי וגם אצל אחרים. הפרק מזכיר לי לסמוך על החוכמה הפנימית ועל היכולת של כל אחד למצוא את דרכו.

מה עלי לעשות היום?

הַיּוֹם אֶשְׁתַּדֵּל לא להתערב או לכפות דעתי על אף אחד. במקום לתקן או לשנות, אשב בשקט ואראה מה קורה מעצמו. אם ארגיש את הדחף לשלוט או לכפות, אעצור ואשאל את עצמי: האם זה באמת הכרחי? ואם לא, ארפה ואתן לדברים להסתדר בדרכם.